מתוך Wikipedia
- ערך זה עוסק במתאבק מקצועני ב-WWE. לערך העוסק במקצועו של אדם העוסק בקבורה, ראו קברן.
| מארק קלאווי |
 |
| נתונים |
| שם במה |
הקברן The Undertaker |
| גובה |
203 ס"מ |
| משקל |
139 ק"ג |
| תאריך לידה |
24 במרץ 1962 |
| הופעת בכורה |
1984 |
הקברן (The Undertaker) הוא שם הבמה של המתאבק המקצועני מארק קלאווי (Mark Calaway). קלואיי מתאבק היום במסגרת ארגון ה-WWE ונחשב לאחד המתאבקים הותיקים, המכובדים והנערצים בענף שעדיין פעיל. קאלאווי מתאבק תחת דמותו של "הקברן", שנהפכה לאחת הדמויות הייחודיות בענף. הקברן ידוע בפחד הרב שהוא מטיל ביריביו, ושיאו בכניסתו המרשמה לאולם: האורות כבים והקברן צועד באיטיות לרקע מארש ההלוויות של אוגוסט שופן. הקברן הוא אחד המתאבקים הפופולריים בכל הזמנים של ה-WWF וה-WWE. בנוסף ל 4 תארי אליפות ו 6 תארי זוגות שברשותו, הקברן מחזיק בשיא ייחודי: מאזן של 13-0 בקרבות רסלמניה.
תעודת זהות
- שם הבמה: "הקברן" The Undertaker
- השם האמיתי: : מארק קלאווי (Mark Calaway)
- תאריך לידה: 24 במרץ 1962
- מקום לידה: יוסטון, טקסס
- מצב משפחתי: נשוי, אשתו: שרה.
- משקל וגובה: 139 ק"ג, 203 ס"מ.
- מאמן ראשון: דון ג'רדין
- הופעות בכורה: 1989
- שמות במה קודמים: , Texas Red , The Punisher , Master of Pain , "Mean" Mark Callous.
- מהלכי סיום:
- טומבסטון Tombstone Piledriver
- Last Ride Power Bomb
- חניקת המשולש (מהלך הכנעה)
- מהלכים אהובים (המזוהים עימו):
- Chokeslam from Hell (הטחת חניקה)
- Snake Eyes - תפיסת המתאבק וזריקתו עם הראש קדימה על הפינה
- Guillotine Leg drop - הקברן משכיב את היריב בקצה הזירה, כאשר ראשו וגרונו בולט החוצה, ואז על שפת הזירה קופץ עליו עם הרגליים.
- חניקת דרקון (ידוע גם בשם Takin Care of Business)
- אולדסקול (Oldschool) - הקברן צועד על החבל השלישי תוך אחיזה ביד היריב ואז מזנק עליו תוך מכת גרזן.
- The Big boot (בעיטה גבוהה)
- Running DDT
- The Clothesline
קריירת ההאבקות
קריירה מוקדמת
לפני שפנה לקריירת האבקות, קלאווי התכוון להיות שחקן כדורסל מקצועי (הודות לנתוניו הפיזיים המרשימים). מארק קלאווי החל את קריירת ההאבקות שלו ב-1984 כאשר התאמן והתאבק ב-Dallas Sportatorium של דאלאס, טקסס, עם ארגון World Class Championship Wrestling של פריץ ואן אריק. מאוחר יותר הוא הצטרף כמתאבק ל United States Wrestling Association שם זכה בתואר האלוף במשקל כבד ואלוף טקסס במשקך כבד. ב-1989 חתם על חוזה עם World Championship Wrestling. במהלך שנות השמונים קלאווי השתמש במספר שמות במה: The Commando, The Punisher, Texas Red, The Master of Pain, ו "The Punisher" Dice Morgan.
הפריצה הגדולה של קלאווי באה כאשר בין 1989 ל-1990 חבר לארגון National Wrestling Alliance's Jim Crockett Promotions, שקידמו אותו ושיפרו אותו, ובסופו של דבר נהפך לאלוף ה-WCW תחת השם "Mean" Mark Callous. הוא התאבק גם במסגרת הזוג "גורדי השחקים" עם "Dangerous" Dan Spivey ואחר כך כמתאבק יחיד. הקרב המפורסם ביותר שלו ב-WCW היה נגד לקס לוגר על אליפות ה-NWA של ארה"ב, ב-Great American Bash של 1990, אותה הוא הפסיד. בסוף 1990, ארגון WCW סירב לחדש את החוזה של קלאווי, והאחרון עבר ל-WWF של וינס מקמהון שזיהה את הפוטנציאל שלו.
דמותו של הקברן
הפסקה לעיל מתארת את סיפור הרקע של הקברן. זהו סיפור בדיוני המתאר את הרקע וההיסטוריה המומצאים של הדמות (אך לא של המתאבק המגלם אותה).
הקברן הוא בן למשפחה שמנהלת בית הלוויות וכל בני משפחתו נהרגו בשריפה שהוא הצית בטעות, מאז הוא הרבה להתעסק במוות ואף עבד כקברן בעסק המשפחתי. סוכן מתאבקים בשם פול בירר הצליח להשתלט עליו והפך אותו למתאבק מטיל מורא. פול בירר שולט בקברן באמצעות כד זהב ובו האפר של הוריו. מאוחר יותר הקברן נפטר מפול בירר והכד בגלל שהם נהפכו להיות עקב אכילס, שמנוצל על ידי המתאבקים לסחוט את הקברן ולנצח אותו.
בסיפור העלילה, הקברן - שנקרא גם "הפנום" (The Phenom) או "האיש המת" (The Dead Man) - נחשב לבעל כוחות על-טבעיים ובמספר פעמים אף קם לתחייה אחרי שקברו אותו, דרסו אותו במכונית ואף שרפו אותו חי בתוך ארון קבורה. כמו כן, ב-1997 חשף פול בירר שלקברן יש אח בשם קיין (אח בסיפור העלילה, אך לא במציאות) והללו תפקדו לחילופין כשותפים לקרבות זוגות ואויבים מרים בנפש. נכון להיום, כל אחד מהם מופיע בתוכנית שונה.
הפריצה ב-WWF
מארק קלאווי החל את דרכו בהיאבקות עוד בשנות ה-80 אחרי שויתר על קריירת כדורסל מבטיחה. ל-WWF הוא הגיע ב-1990.
קלאווי בדמותו הראשונה ב-WWF: קברן אל-מת מהמערב הפרוע.
את הבכורה ב-World Wrestling Federation ערך בנובמבר 22 1990 ב"סדרת ההשרדות" בתור קברן אכזר שנקרא Cain The Undertaker (ומאוחר יותר פשוט The Undertaker). הופעתו של הקברן עוצבה על פי מראם של קברנים בסרטי מערבונים ישנים, כאשר לפי העלילה היו לו כוחות על טבעיים: חסינות לכאב, שיגור ושליטה באש וברק. באותה תקופה הקברן החליף גם מנהלים מ"האח אהבה" (Brother Love) לפול בירר (Paul Bearer). האחרון שינה תדמית במיוחד עבור הקברן והתלבש כמו גופה חנוטה לפני הלוויה (חליפה מהודרת, איפור לבן על כל הפנים). הגימיק היה שפול בירר הוא "נושא המטה" ובעל שליטה מיסטית על הקברן באמצעות פולחן ההלוויות וקשר להוריו של הקברן.
הקברן תוכנן להיות "רשע" (heel) על ידי מנהלי התוכנית, אך למרות זאת הפופולריות שלו גדלה בהגדרה. אחרי שנה בה לא הפסיד אף קרב, וניהל סכסוכים בולטים עם Ultimate Warrior והאלק הוגאן, זכה הקברן לראשונה באליפות ה-WWF לאחר שהביס את האלק הוגאן (עם עזרה מריק פלייר) בסידרת ההישרדות של 1991. כעבור 6 ימים הפסיד אותה להוגאן בקרב חוזר.
אחרי ההפסד מנהלי התוכנית החליטו להפוך אותו ל"טוב" (face) והקברן החל להסתכסך עם ג'ייק "הנחש" רוברט, קמאלה (Kamala), הענק Giant Gonzales ו"מס הכנסה" (IRS) - את כולם הוא ניצח בקרבות רסלמניה.
העימות עם יוקוזונה
בסדרת ההשרדות של 1993 ארגן לוגר את נבחרת "כל אמריקה" שהורכבה ממנו, מ הקברן (Undertaker) וצמד "האקדחים המעשנים" (ריק וסקוט סטיינר) כנגד נבחרת הזרים שכללה את יוקוזונה (דמות של מתאבק סומו במשקל 300 ק"ג), לודוויג בורגה וצמד ה-Quebecers. באותו קרב נראה שאי אפשר היה לעצור את יוקוזונה עד שהקברן נכנס לפעולה. הקברן הצליח לשרוד "בונזאי ספלאש" (מהלך הסיום של יוקוזונה בו הוא קופץ במלוא משקלו מהחבל השני בפינה על מתאבק) והצליח להפיל את יוקוזונה מחוץ לזירה. יוקוזונה ניסה לעצור בכל דרך את הקברן אך נכשל. שניהם בסוף נספלו בספירת חוץ, משאירים את הזירה למאבק של 1-על-1 בין לוגר לבורגה. יוקוזונה נראה מבוהל מאוד ובעקבות אירוע זה הוחלט לקיים קרב "ארון מתים" ב"רויאל רמבל" של 1994 - זהו הקרב בו אין חוקים והמנצח הוא מי שדוחף את יריבו לארון מתים וסוגר עליו את המכסה. הקברן ניצל את הפחד של יוקוזונה מפני ארונות מתים כדי לשלוט בקרב, אך כאשר נראה שהוא הוליך להביסו, זימן מאמנו של יוקוזונה את כל המתאבקים "הרעים" שהתאחדו כנגד הקברן ולבסוף הכניסו אותו לתוך ארון המתים. כאשר השופטים החלו לגרור את הארון החוצה הוקרן על המסכים סרט ובו נשמתו של הקברן עולה כלפי מעלה ומבטיחה נקמה (במציאות, "מותו" של הקברן שימש כתירוץ למתאבק שגילם אותו, Mark Calaway, להחלים מפציעה).
הקברן, אחרי "שחזר לחיים" בעקבות קרב ארון המתים עם יוקוזונה
כעבור חצי שנה, החלה ה-WWF להריץ קדימונים בתוכניות שלה ובה הקומיקאי לזלי נילסן (שידוע בתפקידיו הקולנועיים כבלש בסדרת סרטי "האקדח מת מצחוק") מחפש את הקברן. כעבור זמן הודיע "איש מיליון הדולר" טד דיביאסי על כך שהצליח לקנות את הקברן. ואכן, מתאבק הנראה כמותו ונלחם כמותו, התאבק עבור דיביאסי. המנהל של הקברן, פול בירר, מחה על "חילול הקודש" וטען שזהו הקברן המזויף. הוא הבטיח להחזיר את הקברן האמיתי ולהביס את המזויף. ואכן, אחרי שהקברן האמיתי הביס את המזויף הוא שב וניסה לנקום ביוקוזונה. עוד קרב "ארון מתים" אורגן והפעם היה זה יוקוזונה שסיים בתוך הארון. קרב זה סיים את דרכו של יוקוזונה ב-WWF תחת התדמית הנוכחית של מתאבק הסומו היפני (מאוחר יותר חזר יוקוזונה כפרטנר לזוג עם אואן הארט, אך כעבור מספר שנים מת מהתקף לב שנגרם עקב עודף משקל בעוד שאואן הארט מת בתאונה בשידור חי של ה-WWE).
שנות ה-2000
בשנות ה-2000 החליט מארק קלאווי לעזוב את דמות הקברן, שנראתה אז מוגזמת וילדותית מידי, והתאבק תחת הדמות של אופנוען טקסני קשוח בשם American Bad Ass. ב-2002 ניצח את האלק הוגאן וזכה באליפות, אותה הפסיד מאוחר יותר ל"רוק". הוא נלחם נגד וינס מקמהון, נשיא ה-WWE, בקרב ארון מתים, אך אחיו קיין התערב וקבר אותו. ברסמלניה 20 הקברן "קם לתחיה" ושב לעטות את דמותו של "האיש המת". הוא נקם בקיין בכך שהביס אותו בקרב. מאז הקברן עבר לתוכנית Smackdown בעוד שקיין עבר ל Monday Night Raw. אלה הן תוכניות נפרדות והשניים לא נפגשים כמעט.
ב-2004 התעמת הקברן עם פול היימן והאחים דאדלי, שחטפו את המנהל האישי שלו ואיש סודו, פול בירר. הקברן ניצח לבסוף את שניהם אך החליט לקבור את בירר, על מנת שלא ינצלו אותו יותר כעקב אכילס.
הקברן מבצע "צ'וק-סלאם" למתאבק JBL
ב-2005 ניסה הקברן לזכות באליפות העולם מג'ון בראדשו לייפילד אך נכשל בכך עקב התערבות חוזרת ונשנית מצד היידנרייך, מתאבק משוגע בן טיפוחיו של פול היימן, אויב ותיק של הקברן. לבסוף, נלחמו השניים ביניהם ואף אורגן ביניהם קרב "ארון מתים". היידנרייך גייס את ויין סניצקי מ-"Raw" שיסייע לו בקרב, אך כאשר נראה שהשניים מצליחים להכניס את הקברן לארון הם גילו שם את קיין, שניצל את ההפתעה על מנת להלום בשניהם ולהתנקם בסניצקי, יריבו השנוא מ-Raw. הקברן ניצל את סילוקו של סניצקי בידי קיין ונלחם בהיידנרייך עד אשר הביס אותו ונעל אותו בארון.
בסוף 2005 נלחם הקברן נגד רנדי אורטון וניצח אותו, אחרי שהאחרון קרא עליו תיגר לקרב ב"רסלמניה 21". מאוחר יותר הקברן נלחם נגד אורטון ואביו, ה"קאובוי" בוב אורטון בקרב ארון מתים. הוא כמעט ניצח את השניים אך הללו ניצלו עבודת צוות וכסא פלדה כדי להכניסו לארון ולנעול אותו בפנים. אחרי הקרב הצית רנדי אורטון את הארון ושרף אותו. אחרי הפסקה ומספר הופעות ב"האוס שואו" חזר הקברן ל-WWE ב"סדרת ההשרדות" 2005, החזרה התרחשה אחרי שרנדי ניצח בקרב חמישיות של סמאקדאון נגד Raw ובאמצע החגיגות, הקברן נכנס לקרב והכה את כל מי שנמצא שם. אורטון ברח משם. הקברן קרא את אורטון לתיגר בקרב Hell in A Cell והשניים התעמתו מספר פעמים לפני הקרב, כאשר השיא היה באירוע בו אורטון היכה את הקברן עם מוט ברזל, המם אותו בתוך מכונית ה"לואו ריידר" של אדי גאררו ואז ריסק אותה אל תוך התפאורה, מעלה אותו באש. הקברן הופיע לקרב Hell In A Cell שנערך באירוע Armageddon 2005 וניצח את רנדי אורטון, אחרי שביצע טומבסטון לו ולאביו ("קאובוי" בוב אורטון). לאחר הפסקה קצרה, חזר הקברן בסוף אירוע ה"רויאל ראמבל" לאחר קרב של קורט אנגל, אלוף העולם במשקל כבד באותו זמן. הקברן "השתמש בכוחותיו המיוחדים" ומוטט את הזירה עליה קורט עמד. נקבע להם קרב על אליפות העולם ב-No Way Out בו קורט אנגל ניצח ושמר על האליפות.
תארים והשגים
- המגזין Pro Wrestling Illustrated דירג אותו במקום ה-21 ברשימת 500 המתאבקים הגדולים ביותר של כל הזמנים, שחוברה ב-2003.
- תארים ב United States Wrestling Association
- פעם אחת USWA Texas Heavyweight Champion
- פעם אחת USWA Unified World Heavyweight Champion
- תארים ב World Championship Wrestling (ארגון ה-WCW)
- פעם אחת WCW World Tag Team Champion
- תארים ב World Wrestling Federation / Entertainment (ארגון ה-WWE)
- 4 פעמים WWF/E Champion
- פעם אחת WWF Hardcore Champion
- 6 פעמים WWF/E World Tag Team Champion
- מאזן 13-0 בקרבות רסלמניה
- ג'ימי סנוקה (רסלמניה 7, 1991)
- ג'ייק "הנחש" רובטרס (רסלמניה 8, 1992)
- ג'יאנט גונזלס, (רסלמניה 9, 1993)
- קינג קונג באנדי (רסלמניה 11, 1995)
- קווין נאש "דיזל" (רסלמניה 12, 1996)
- סייקו סיד (רסלמניה 13, 1997)
- קיין (רסלמניה, 14, 1998)
- ביג בוס מן (רסלמניה 15, 1999)
- טריפל H (רסלמניה 17, 2001)
- ריק פלייר (רסלמניה 18, 2002)
- מתיו בלום A-Train וביג שואו (רסלמניה 19, 2003)
- קיין (רסלמניה 20, 2004)
- רנדי אורטון (רסלמניה 21, 2005)
